הצטרפות לרשימת התפוצה -

תפקיד המדינה בקידום שיתופי פעולה אקדמיה- תעשייה להכשרת ההון האנושי העתידי

מאת קרן דביר, בהזמנת מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה–תעסוקה, 2025

״מדינה המעוניינת לשמור על יתרונה התחרותי
חייבת לראות בפיתוח ההון האנושי יעד לאומ
ולבנות מנגנוני תיאום קבועים
בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה״.

על מה מדובר?

זהו הדוח השני שכתבה קרן דביר במסגרת סקירה מקיפה שהוזמנה על ידי מרכז אדמונד דה רוטשילד, הבוחנת את תפקידי המפתח של שלושת השחקנים במודל ה־Triple Helix – האקדמיה, התעשייה והמדינה – בפיתוח ההון האנושי בישראל.
הדוח הנוכחי מתמקד בתפקידה של המדינה: כיצד ממשלות ברחבי העולם תומכות, מניעות ומבנות את שיתופי הפעולה בין המגזר הציבורי, מערכת ההשכלה הגבוהה והמעסיקים.
המאמר מתבסס על דוחות ומדיניות של ה־OECD , על מסמכים של האיחוד האירופי, בעיקר בתחום  Skills Strategies ו־Human Capital Development Frameworks  וכן על דוחות מדיניות ישראליים של מל"ג, ות"ת, משרד הכלכלה ומשרד העבודה.
מטרת הדוח היא להציע עקרונות פעולה למדיניות ממשלתית ישראלית שתראה בהשכלה הגבוהה שותפה אסטרטגית בבניית כישורים, מיומנויות וחדשנות.

מה למדנו מהדוח?

•  במדינות ה־OECD  פיתוח ההון האנושי נתפס כיעד אסטרטגי לאומי, המגובה במדיניות רב-שנתית, תקציבים ייעודיים ומנגנוני בקרה.
• במדינות כמו הולנד, פינלנד ודנמרק קיימים Skills Councils  מועצות לאומיות בהן יושבים יחד נציגי ממשלה, אוניברסיטאות ותעשייה לקביעת כיווני פעולה משותפים.
• הממשלה ממלאת תפקיד של “מתווכת מערכתית .”היא אינה רק מממנת אלא גם מתכללת, מחברת ומתמרצת את השותפים השונים.
• השקעות ציבוריות ממוקדות בהון אנושי מניבות תשואות כלכליות וחברתיות גבוהות, ובמיוחד כשהן משולבות באקדמיה ובהכשרות מתקדמות.
•  בישראל חסרה כיום מסגרת מדיניות לאומית כוללת לתיאום בין משרדי הממשלה, האקדמיה והתעשייה; רוב היוזמות מתקיימות במנותק זו מזו.
•  נדרשת תפיסה לאומית שמחברת בין יעדי תעסוקה, השכלה, חדשנות וצמיחה, תחת מסגרת מאוחדת של פיתוח הון אנושי.

כיצד ניתן ליישם זאת בישראל?

•  לגבש מדיניות ממשלתית בין-משרדית לשילוב האקדמיה כשותפה רשמית בפיתוח מיומנויות וכישורים לשוק העבודה.
•  להקים מועצות לאומיות לפיתוח הון אנושי (National Skills Councils) בהן ישתתפו נציגי ממשלה, אקדמיה ותעשייה.
•  לעצב תמריצים תקציביים למוסדות אקדמיים המעורבים ביוזמות לפיתוח מיומנויות ובהכשרות משותפות עם מעסיקים.
•  לפתח מנגנוני נתונים ומדידה משותפים שיאפשרו מעקב אחר השפעת ההשכלה הגבוהה על התעסוקה והחדשנות.
• לעודד פיילוטים אזוריים לשיתופי פעולה בין אוניברסיטאות, מרכזי תעסוקה ורשויות מקומיות – כבסיס למדיניות לאומית רחבה.