המאמר, שנכתב במקור על ידי ד"ר פארוק די, שמונה לאחרונה (2025) לסגן נשיא לפיתוח קריירה וחיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ונחשב לאחד המובילים העולמיים בתחום, מציע חמישה כיוונים לעיצוב עתידם של שירותי הקריירה באקדמיה .הוא קורא למוסדות להשכלה גבוהה לעבור מתפיסה של “שירותי תעסוקה” לתפיסה הוליסטית הרואה בקריירה חלק בלתי נפרד מהזהות הלימודית, האישית והחברתית של הסטודנט.
• שירותי הקריירה נדרשים לשינוי תפיסתי – ממוקד תעסוקה לממוקד משמעות, זהות והתפתחות אישית.
• על מרכזי הקריירה לשתף פעולה עם כלל מערכות המוסד – סגל הוראה, בוגרים, מעסיקים ומרכזי הוראה – ליצירת חוויה אחודה של פיתוח קריירה.
• המעורבות של סגל ההוראה היא מפתח: מרצים צריכים לראות עצמם כשותפים בהכנת הסטודנטים לעולם העבודה.
• הצלחת שירותי הקריירה תימדד בעתיד לפי רמת המעורבות, תחושת השייכות והמסוגלות של הסטודנטים – ולא רק לפי שיעורי השמה.
• קריירה נתפסת כחלק אינטגרלי ממסע הלמידה, לא כשלב נפרד בסופו.
• למקם את שיח הקריירה כחלק בלתי נפרד מהחוויה האקדמית, החל מקורסים ועד לפעילות קהילתית ובוגרים.
• לעודד סגל אקדמי ללוות את הסטודנטים בזיהוי חוזקות, חקר מטרות אישיות ובניית זהות מקצועית.
• לפתח קהילות בוגרים ומעסיקים שתומכות בסטודנטים גם מעבר למסגרת הלימודים.
• לעצב מדדי הצלחה חדשים – משמעות, ביטחון עצמי מקצועי, תחושת כיוון – לצד נתוני תעסוקה.
• לטפח תרבות מוסדית של “Career Everywhere” שבה כל מרצה, חונך ומנהל אקדמי רואה עצמו כשותף בהכנת הסטודנטים לעולם המשתנה.
