השפעת ההשכלה האקדמית על הכנסות בשוק העבודה

על מה מדובר?

דוח מחקרי של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הסוקר את התשואה הכלכלית להשכלה גבוהה בישראל.  הדוח בוחן את תרומת ההשכלה האקדמית להכנסות הפרטיות ולצמיחה במשק, בהתבסס על נתוני מס הכנסה וביטוח לאומי של מאות אלפי עובדים.  הוא מציג פערים בהכנסה בין בעלי תואר אקדמי למי שאינם בעלי תואר, לצד ניתוח לפי תחומי לימוד, מגדרים וקבוצות אוכלוסייה. הממצאים מצביעים על כך שתואר אקדמי נותר אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במשק, אך הערך הכלכלי שלו משתנה מאוד בין תחומים ואוכלוסיות.

מה למדנו מהדוח?

• בעלי תואר ראשון משתכרים בממוצע כ־40% יותר מבעלי תעודת בגרות בלבד, ובעלי תואר שני נהנים מתוספת של כ־20% נוספים.
• תחומי רפואה, הנדסה ומחשבים מציגים את התשואה הגבוהה ביותר; תחומי הרוח, החברה והחינוך – את הנמוכה ביותר.
• קיים פער מגדרי עקבי: נשים מרוויחות פחות מגברים גם כאשר רמת ההשכלה ותחום הלימוד זהים.
• בעשור האחרון נרשמה ירידה קלה בתשואה היחסית לתואר, בשל הגידול בהיקף הבוגרים.
• למרות זאת, ההשכלה הגבוהה נותרה גורם מרכזי בניידות חברתית ובהקטנת פערים כלכליים בישראל.

השלכות ותובנות למדיניות

• יש לעצב מדיניות הכוונה ותקצוב בהשכלה הגבוהה הנשענת על נתוני תשואה אמפיריים, כדי להתאים את היצע הלימודים לצורכי המשק.
• מומלץ לחזק את הקשר בין מערכת ההשכלה הגבוהה למערכת הכלכלית באמצעות תמריצים לשיתופי פעולה עם תעשייה וחדשנות.
• נדרש פיתוח מערכת נתונים לאומית שתעקוב אחר הקשר בין תחום לימוד, שכר ותעסוקה כבסיס למדיניות מבוססת ראיות.
• יש להעמיק השקעה באוכלוסיות ובמגזרים שבהם התשואה לתואר נמוכה, באמצעות תכניות לשיפור תעסוקה ומיומנויות.
• הפחתת הפערים המגדריים מחייבת מדיניות מתואמת בין האקדמיה, הממשלה והמעסיקים לעידוד השתלבות נשים בתחומים טכנולוגיים ומתקדמים.