המאמר, שפורסם על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל, , בוחן את התופעה של “אי-התאמה תעסוקתית:(Job Mismatch) מצב שבו עובדים מועסקים במשרות שאינן דורשות תואר אקדמי, או שאינן קשורות לתחום לימודיהם.
באמצעות ניתוח נתוני סקרי עבודה ארציים והשוואה בינלאומית למדינות ה ,OECD המחקר מעריך את היקף ההשכלה העודפת בישראל, את השפעתה על שכר ועל פריון העבודה, ואת הקשר בינה לבין איכות ההכשרה האקדמית. הממצאים מצביעים על שיעור גבוה במיוחד של השכלה עודפת בישראל, במיוחד בקרב צעירים ובוגרי תחומים שאינם טכנולוגיים, ועל הצורך במדיניות ממוקדת לחיזוק ההתאמה בין השכלה לתעסוקה.
• כ־30% מבוגרי ההשכלה הגבוהה בישראל מועסקים במשרות שאינן דורשות תואר – שיעור גבוה בהשוואה למדינות ה OECD.
• התופעה שכיחה במיוחד בקרב צעירים ובקרב בוגרי מדעי החברה, החינוך והאומנויות, ופחות בקרב בוגרי תחומים טכנולוגיים ומדעיים.
• עובדים בעלי “השכלה עודפת” מרוויחים בממוצע פחות בכ־20% מעובדים בעלי השכלה תואמת.
• תופעת אי־ההתאמה גורמת לבזבוז הון אנושי ולהפסד פריון משמעותי למשק.
• הגורמים המרכזיים לתופעה: חוסר תיאום בין מערכת ההשכלה לשוק העבודה, היעדר מנגנוני ייעוץ והכוונה אפקטיביים, ופערים גיאוגרפיים בהזדמנויות תעסוקה.
• להעמיק חיבור מערכתי בין מוסדות להשכלה גבוהה לבין מעסיקים, באמצעות סטאז’, פרויקטים משותפים ו-וועדות היגוי משולבות.
• לשלב בתכניות הלימוד התנסויות מעשיות ותרגול מיומנויות תעסוקתיות, , כחלק אינטגרלי מהקורסים.
• לחזק שירותי ייעוץ קריירה והכוונה מקצועית מוקדמת, תוך התאמתם לפי תחום לימוד ואזור תעסוקה.
• לפתח מערכות מעקב בוגרים ומדדי תעסוקה הולמת, כדי להעריך את יעילות התארים ואת התאמתם לשוק העבודה.
• לעודד שיתופי פעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה ליצירת מדיניות ארוכת טווח לצמצום פערי ההתאמה.