המלצות של צעירים לאקדמיה: מה חשוב להם באמת?
"רק אחרי שנה הבנתי שבחרתי לא נכון – לא בגלל שהתואר לא מעניין, אלא כי לא ידעתי מה הוא דורש או מה אפשר לעשות איתו." (נ. משתתף בקבוצת מיקוד).
במסגרת שיתוף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר מתכננת עריכת סקר עמדות כלפי האקדמיה, במהלך 2024 מרכז אדמונד דה רוטשילד ערך סדרת מפגשי קבוצות מיקוד עם צעירים וצעירות מרקעים מגוונים – יהודים וערבים, חילונים ודתיים, מהמרכז ומהפריפריה. המטרה הייתה להקשיב למה שיש לדור הזה לומר על האקדמיה– בפתיחות וללא פילטרים.
בקבוצות המיקוד עלתה ביקורת נוקבת על כך שבתי הספר התיכוניים לא מספקים הכנה אמיתית לקריירה או לאקדמיה. צעירים רבים נכנסו ללימודים בלי להבין באמת "מה זה תואר ומה עושים איתו אחר כך". הם הדגישו עד כמה מפגשי בוגרים וסיפורי קריירה אמיתיים היו יכולים לחסוך להם בלבול וטעויות יקרות.
מפגש עם בוגרים הוא לא Nice to Have – הוא הכרח בעל ערך: האקדמיה יכולה להוות זירה לפיתוח רשתות חברתיות ומקצועיות ולאפשר לסטודנטים חשיפה למגוון אפשרויות, דעות והזדמנויות. צעירים מצפים מהאקדמיה ליצור עבורם הזדמנויות למפגשים משמעותיים עם בוגרים כחלק מהשגרה, פנים אל פנים ובפורמטים דיגיטליים.
שיפור חוויית המשתמש הדיגיטלית: הניווט באתרי האינטרנט של מוסדות האקדמיה אינו מותאם להרגלי הדור הצעיר, הוא מתסכל אותם ואף משפיע על החלטתם האם להירשם ללימודים במוסד הספציפי או לא. "למה האתר של האוניברסיטה נראה כמו מ-2005?" שאל ד. שהשתתף בקבוצת המיקוד שלנו.
אקדמיה שנמצאת בטיקטוק ובאינסטגרם: "אם אני לא רואה אתכם בטיקטוק, מבחינתי אתם לא קיימים" אמר א. בקבוצת המיקוד. הטיק טוק והאינסטגרם מוצפים בהצעות מפתות לקורסים קצרים, המבטיחים לצעיר עתיד מזהיר ונתפסים כחלופה רלוונטית. ולגבי אלו שכבר מגיעים לאקדמיה, כמה פעמים שמעתם ראשי חוגים מתלוננים על כך שהסטודנטים לא קוראים את המיילים שנשלחים אליהם? מוסדות האקדמיה שלא מדברים בשפה ולא נמצאים בפלטפורמות הדיגיטליות של הדור הזה, פשוט נשארים מאחור.
