הדוח, שנכתב על ידי מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, , בוחן את האתגרים, החסמים וההזדמנויות של אקדמאים ואקדמאיות ערבים בישראל בדרכם להשתלבות מוצלחת בתעסוקה הולמת.
המחקר מבוסס על ראיונות עומק, סקרים ונתוני תעסוקה, והוא משרטט את המעבר מלימודים אקדמיים לעולם העבודה, תוך התמקדות בתהליכי חיפוש עבודה, ראיונות, מיתוג עצמי ויחסי גומלין עם מעסיקים.
הדוח מצביע על כך שחסמים מבניים (מיקום גיאוגרפי, רשתות חברתיות, הטיות גיוס) ממשיכים להשפיע על בוגרים ערבים גם כאשר הם בעלי השכלה גבוהה, ומדגיש את חשיבות התמיכה האקדמית והמערכתית בשלב המעבר לשוק העבודה.
• העלייה בשיעור האקדמאים הערבים בישראל לא לוותה בעלייה מקבילה בתעסוקה הולמת או בשכר.
• בוגרים ערבים מדווחים על קושי בהשגת רשתות מקצועיות וממליצים, לעומת עמיתיהם היהודים.
• פערי ייצוג בולטים במשרות ניהול, היי-טק, משפטים ופיננסים, בעיקר בשל אפליה סמויה וחוסר ניסיון מעשי.
• תוכניות ייעוץ קריירה באוניברסיטאות לרוב אינן מותאמות תרבותית, ונתפסות כלא נגישות.
• משתתפים שהשתלבו בתוכניות מנטורינג וחשיפה למעסיקים דיווחו על שיפור משמעותי בביטחון העצמי ובסיכויי התעסוקה.
• לפתח מודלים של ליווי קריירה מותאם תרבותית, כולל הכשרות חוצות-תרבות למעסיקים וליועצי קריירה.
• לשלב מנטורינג עם בוגרים מצליחים ומעסיקים ערבים ויהודים כחלק אינטגרלי מתהליכי ההכנה לעבודה.
• להקים רשתות חיבורים מקצועיות (Networking Hubs) בשיתוף ארגונים ותעשייה אזורית.
• להכניס לשיח האקדמי סוגיות של שוויון הזדמנויות והטיות גיוס כחלק מהכשרת הסגל והסטודנטים.
• להעמיק את שיתוף הפעולה בין האקדמיה, המעסיקים והממשלה כדי ליצור מסלולי כניסה ייעודיים לבוגרים ערבים בשוק העבודה האיכותי.
