בשנים האחרונות המוסדות האקדמיים משקיעים מחשבה ומשאבים בפיתוח מיומנויות, בחיבור לעולם העבודה ובהכנת הסטודנטים ליום שאחרי התואר.
אבל לא כל הסטודנטים מגיעים אל קו הזינוק עם אותם משאבים והזדמנויות.
כיצד עושים זאת באופן שמרחיב הזדמנויות גם עבור מי שמגיעים עם פחות משאבים, פחות קשרים ופחות נגישות לעולם העבודה?
בוובינר נשאל: למי התואר משתלם ומי מתקשה לתרגם אותו להזדמנות תעסוקתית? איפה נוצרים הפערים? בדרך אל התואר, במהלך הלימודים או במעבר לשוק העבודה?