שני מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות בארצות הברית, מציגים תמונה מקיפה של השינוי הנדרש בתחום הכנת הבוגרים ליום שאחרי התואר. המאמר "חמישה כיוונים עתידיים בשירותי הקריירה באקדמיה" מאת פארוק דיי וכריסטין קרוזוורגארה, והמאמר "Outcomes and Metrics that Matter" מאת אנדי צ'אן וכריסטין קרוזוורגארה, מצביעים על הצורך בחשיבה מחודשת על תפקיד המוסדות האקדמיים בהכנת הסטודנטים לעולם התעסוקה המשתנה.
לקריאת המאמר "Five Future Directions in University Career Services" לחצו כאן
(לקריאת המאמר המתורגם לעברית לחצו כאן).
לקריאת המאמר "Outcomes and Metrics that Matter" לחצו כאן
(לקריאת המאמר המתורגם לעברית לחצו כאן).
העולם האקדמי עומד בפני אתגרים משמעותיים. השינויים בציפיות המשק והסטודנטים מהאקדמיה, יחד עם התמורות המהירות בשוק התעסוקה, מחייבים גישה חדשה ומערכתית לתפקיד האקדמיה בהכנת הבוגרים ליום שאחרי התואר.
הדור הצעיר של הסטודנטים, שגדל על טכנולוגיה דיגיטלית, פיתח מאפיינים ייחודיים המדגישים את הצורך בשינוי. הם התרגלו לזרימת מידע מהירה, ולכן מצפים לתכנים קצרים, ויזואליים ומעוררי עניין. בנוסף, הם רגילים לקבל מענה מיידי באמצעות הטכנולוגיה ולכן פחות סבלניים.
בד בבד, שוק התעסוקה עבר שינויים דרמטיים. הידע זמין ומתעדכן במהירות, הטכנולוגיה משנה את אופיים של מקצועות ומשלחי יד רבים, כך שהביקוש למיומנויות של פתרון בעיות, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית ומיומנויות תקשורת עלה משמעותית. השוק הפך להיות דינמי וגמיש יותר, כאשר כבר אין עוד "מקצוע לכל החיים" והבוגרים נדרשים להמשיך ללמוד ולהתאים את עצמם למציאות משתנה.
השלב הבא באקדמיה: כשמיומנויות וכישורי ליבה הופכים לחלק מתוכנית הלימודים
סקר של מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה – תעסוקה והתאחדות הסטודנטים, שנערך ב-2024 בקרב כ- 4000 סטודנטים מעלה כי למעלה מ-70% מהסטודנטים מגיעים לאקדמיה כדי לפתח קריירה. אך על פי המאמרים המודל המסורתי של מרכזי קריירה כיחידות נפרדות הפועלות בקמפוסים כבר לא מספק מענה הולם לצרכים המשתנים.
האקדמיה נדרשת לאמץ מודל הוליסטי יותר ולחשוב מחדש על תפקידה בהכנת הדור הבא למציאות של המאה ה- 21, ובפרט לעולם התעסוקה המשתנה, על מנת להבטיח שבוגריה יהיו מוכנים ליום שאחרי התואר.
- 71% מהסטודנטים/ות ציינו את הציפייה לקריירה מעניינת ומספקת בתחום הלימודים כשיקול המרכזי בבחירה ללמוד תואר.
- כמעט 50% מהסטודנטים ציינו כי לא השתתפו בכל פעילות בעלת היבטים תעסוקתיים במהלך לימודיהם באקדמיה.
הכנה לעולם התעסוקה המשתנה – חלק מליבת תפקידי האקדמיה
השינוי המרכזי הנדרש, טוענים כותבי המאמר, הוא תפיסת הכנת הסטודנטים ליום שאחרי התואר ולעולם התעסוקה המשתנה כחלק בלתי נפרד מהחוויה האקדמית. במקום להתייחס לפיתוח קריירה כשירות נלווה הממוסגר במרכז קריירה, על המוסדות האקדמיים לעסוק בפיתוח תעסוקתיות, דהיינו השתלבות, התפתחות והתקדמות בעולם התעסוקה המשתנה כחלק מתוכניות הלימודים עצמן. גישה זו כוללת שיתוף פעולה הדוק בין הסגל האקדמי, מרכזי הקריירה והמעסיקים.
תכני פיתוח תעסוקתיות כוללים:
1. ידע דיסציפלינארי עדכני
2. מיומנויות וכישורי ליבה (קוגניטיביים, רגשיים וטכנולוגיים).
3. קבלת החלטות מושכלת -חשיפה והבנת המציאות.
4. מיומנויות וכלים מקצועיים ספציפיים לתחום.
5. כלים ומיומנויות קבלה לעבודה (קו״ח, לינקאדין וכו)
מדידת הצלחה בדרך חדשה
אחד החידושים המשמעותיים שמציעים החוקרים הוא שינוי באופן מדידת ההצלחה של ההזדמנויות שמציעים המוסדות האקדמיים לסטודנטים.
במקום להתמקד במדדי תשומות כמו מספר קורסים או מספר פגישות ייעוץ במרכז הקריירה, מוצע לעבור למדידת תוצאות והשפעה.
שיטה זו כוללת מעקב אחר איכות המשרות שמשיגים הבוגרים ומידת שביעות הרצון שלהם ממסלול הקריירה שבחרו.
טכנולוגיה ככלי להרחבת ההשפעה
שני המאמרים מדגישים את חשיבות השימוש בטכנולוגיה ככלי הכרחי להרחבת ההשפעה של המוסדות. הטכנולוגיה מאפשרת להגיע למספר גדול יותר של סטודנטים, לספק שירותים מותאמים אישית, ולעקוב אחר התקדמות הסטודנטים באופן אפקטיבי יותר.
המסר המרכזי העולה משני המאמרים הוא שמוסדות אקדמיים נדרשים לבחון מחדש את האופן שבו הם מכינים את הסטודנטים ליום שאחרי התואר.
זה כולל השקעה בפיתוח תוכניות חדשניות, הכשרת הסגל האקדמי, ויצירת שיתופי פעולה מעמיקים עם התעשייה.
ההצלחה בעולם התעסוקה המשתנה מחייבת גישה מערכתית משולבת, שבה כל חלקי המוסד האקדמי –
ההנהלה, הסגל אקדמי ומרכזי הקריירה – פועלים יחד להכנת הסטודנטים לעתידם כאזרחים יצרניים ותורמים לחברה ולמשק.
רק באמצעות שיתוף פעולה כזה ניתן יהיה להבטיח שהבוגרים יהיו מוכנים לאתגרי שוק העבודה המשתנה.
