זו הייתה השאלה שהובילה את הפיילוט לשילוב מיומנויות בקורסים אקדמיים – יוזמה של מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה – תעסוקה, בשיתוף הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עם פרופ' ליאת קישון-רבין, הדקאנית לחדשנות בהוראה ובלמידה, פרופ' אלכסנדרה קרב, ראשת החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, גב' אורטל אנגלברג, ראש תחום עיצוב למידה בדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה וגב' יעל דמארי-מרקוביץ', סגנית ראש תחום עיצוב למידה ויועצת להוראה אקדמית.
במסגרת הפיילוט שולבו מיומנויות רלוונטיות לעולם העבודה והמקדמות יכולות אקדמיות בארבעה קורסים שונים, כחלק אינטגרלי מההוראה, הלמידה וההערכה.
הנה שלושה דברים שלמדנו מהתהליך – ואיך בדיוק עושים כל אחד מהם:
- בוחרים מיומנויות שמתאימות לצרכי השוק ומקדמות יכולות אקדמיות ומקצועיות
חשוב לנתח את שוק העבודה אליו פונים בוגרי החוג וללמוד – דרך סקרי בוגרים, מודעות דרושים, וסקירות בינ"ל – מה התפקידים הרלוונטיים אליהם.
יש לחלץ את המיומנויות הנדרשות במשרות הרלוונטיות (למשל: עבודת צוות, פרזנטציה, חשיבה ביקורתית).
חשוב להבחין בין מיומנויות דיסציפלינריות (כמו "חשיבה סוציולוגית") לבין מיומנויות רוחביות, הנדרשות בכל התפקידים ובדרך כלל אינן זוכות להתייחסות מספקת בקורסים האקדמיים.
- מתכננים את שילוב המיומנות – כמו כל מרכיב בקורס אקדמי באמצעות שיום, הקניה, תרגול והערכה.
תרגול המיומנות צריך לקבל מקום מובנה – בדיוק כמו כל נושא אחר בקורס. לשם כך, כל מרצה שלקח חלק בפיילוט עבד עם יועצת להוראה אקדמית מהדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה בתהליך שכלל:
בחירת מיומנות ברורה – מתוך רשימה שהוגדרה ברמת החוג (למשל: עבודת צוות, פרזנטציה, חשיבה ביקורתית).
הגדרת תוצרי למידה מדויקים, למשל "יכולת ניתוח רפלקטיבי של עבודת צוות", "יכולת העברת מסר יעיל בעל פה".
תכנון ועיצוב פעילות ההוראה באופן שמאפשרות התנסות ותרגול, למשל:
- עבודה בקבוצות לאורך הסמסטר על משימות משותפות.
- פרזנטציות בכיתה עם משוב עמיתים.
- הגשת דוחות קריאה אישיים וקבוצתיים לפי מודל כתיבה מובנה.
תכנון הערכה רלוונטית למיומנות הן עבור המרצה והן עבור הסטודנטים, למשל:
- מחוון מפורש לפרזנטציה טובה.
- משוב כתוב על עבודת צוות המאפשרת לכל סטודנט/ית למצוא את תרומתו ותפקידו.
- התבוננות רפלקטיבית על תהליך העבודה.
3. בוחרים מיומנות ואופנים לשילובה ביחד עם המרצה ובהתאמה לקורס.
המיומנויות הוגדרו ברמה חוגית, אך כל מרצה בחר לעצמו 2–3 מיומנויות הרלוונטיות לקורס שלו, לעולם התוכן ולניסיון האישי שלו.
כל מרצה עבד עם יועצת להוראה אקדמית, שסייעה למפות את הקורס, לחשוב מחדש על הסילבוס, ולהציע דרכי שילוב ישימות.
כל שילוב נבנה על בסיס מה שכבר קיים בקורס – ביחד עם המרצה, ובלי ליצור עומס לא ריאלי (לא על המרצים ו/או הסטודנטים).
אז איך שומרים על עומק ועדיין מתקדמים עם מיומנויות? כך:
- מתחילים ממיפוי וחשיבה מושכלת – לא מתחושות בטן!
- לא “מלמדים מיומנויות” – אלא שוזרים אותן בתוך ההוראה הדיסציפלינרית.
- את המשימות
– - לא מעמיסים – אלא מצמצמים מידע כשצריך, ומרוויחים רלוונטיות.
