לא כי הם עצלנים – הם פשוט לא בטוחים שהתואר האקדמי שווה את זה, והמעסיקים מצטרפים למגמה: כ-57% צופים שיוותרו על התואר האקדמי כתנאי סף להעסקה.
זה לא אומר שהם מוותרים על למידה – הם רק מצפים למודל למידה אחר.
במאמר שפורסם היום ב"כלכליסט", מציגה אילאיל אמיר-כסיף, מנהלת מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה, את האתגר: כאשר בוגרי האקדמיה מסיימים לפחות 3 שנות לימוד מבלי לרכוש את המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה, ערכה של האקדמיה נשחק בעיני הצעירים המבקשים רלוונטיות, ובעיני המעסיקים והמשק.
במקביל, חברות מובילות מקימות מערכי הכשרה משלהן ואף מעבדות מחקר שמתחרות באקדמיה.
למה חשוב שהאקדמיה תישאר רלוונטית? כי רק היא יכולה לשלב בין עומק מחקרי, חשיבה ביקורתית ערכית, לבין הכנה אמיתית לעולם העבודה. במוסדות כמו MIT ואוקספורד, הכשרות במנהיגות ויזמות כבר משולבות בתואר.
פרופ' עמי מויאל, שמונה לאחרונה ליו"ר ות"ת, מבין זאת והיטיב ליישם זאת כנשיא מכללת אפקה. כעת צריכה המערכת כולה לסייע לו להוביל שינוי משמעותי.