דשבורד אקדמיה-תעסוקה
דשבורד הנתונים של מרכז אדמונד דה-רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה מספק תמונת מצב מקיפה על חיבור השכלה גבוהה ותעסוקה בישראל.
הנתונים מבוססים על ניתוח של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מתוך נתוני הלמ"ס, ומתמקדים במיצוי ההשכלה הגבוהה – כלומר, עד כמה הצליחו בוגרי תואר ראשון להשתלב בשוק העבודה בהתאם להכשרתם. הדשבורד מאפשר לבחון פרמטרים כמו רמת השכר, יציבות תעסוקתית, והתאמה בין תחום הלימודים לעיסוק בפועל, תוך פילוח לפי מגזר, מגדר, תחום לימודים וסוג מוסד. כלי זה משמש קובעי מדיניות, ארגונים חברתיים, חוקרים וסטודנטים בקבלת החלטות מבוססות נתונים.
סיכום נתוני הדשבורד
אפיון דפוסי השכלה גבוהה ותעסוקה בישראל:
ניתוח לפי מגזר, מגדר וסוג מוסד, 2021
מה הוא מיצוי השכלה גבוהה?
המושג מיצוי השכלה גבוהה מתייחס למידת ההצלחה של בוגרי תואר ראשון לתרגם את ההשכלה האקדמית שצברו לכדי השתלבות מיטבית בשוק העבודה. במסגרת עבודה זו, המושג נמדד באמצעות מספר פרמטרים, וביניהם:
1.
רמת שכר והתפתחותו
גובה השכר ההתחלתי וקצב גידול השכר לאורך זמן (עד עשור מסיום התואר).
יציבות תעסוקתית
תחלופת משרות בין מעסיקים. גובה השכר ההתחלתי וקצב גידול השכר לאורך זמן (עד עשור מסיום התואר).
2.
מידת ההתאמה בין תחום הלימודים למשלח היד בפועל
3.
המדד מאפשר להשוות בין קבוצות אוכלוסייה שונות ולזהות פערים במיצוי ההשכלה הגבוהה על פי מגזר, מגדר, תחום לימודים וסוג מוסד לימודים.
כיצד ניתן להשתמש בנתונים?
הנתונים והניתוח המוצגים במסמך זה מהווים כלי חיוני למגוון רחב של גורמים במשק הישראלי. המסמך מספק תשתית נתונים מפורטת, הכוללת פילוחים מעמיקים לקבוצות אוכלוסייה שונות לרבות חרדים, בדואים, דרוזים ויוצאי אתיופיה. בסיס הנתונים המלא זמין ברמת הפירוט הזו, גם אם בדשבורד עצמו חלק מהפילוחים אוחדו.
המסמך מהווה תשתית לקידום מדיניות מבוססת נתונים ולפיתוח התערבויות יעילות לשיפור מיצוי ההשכלה הגבוהה בישראל.
עבור קובעי מדיניות כמו המועצה להשכלה גבוהה ומשרדי הממשלה, המידע מספק בסיס לתכנון מדיניות מושכלת בתחומי ההשכלה הגבוהה והתעסוקה. ארגונים חברתיים העובדים עם אוכלוסיות גיוון, כמו החברה החרדית או הערבית, יכולים לפתח תוכניות התערבות ממוקדות על בסיס הפערים המזוהים. הנתונים יכולים לשרת גם סטודנטים ומועמדים ללימודים, לצורך קבלת החלטות מושכלות לגבי תחום לימודים וסוג מוסד. בנוסף, המידע יכול להוות בסיס למחקר אקדמי בתחומי שוק העבודה והפערים החברתיים-כלכליים.
אקדמאים בישראל 2021: תמונת מצב דמוגרפית ומגדרית
בשנת 2021 חיו בישראל כ-587,000 אקדמאים בגילאי 25-40.
מתוך כלל האקדמאים בישראל, 460,000 היו יהודים שאינם חרדים, 65,000 היו ערבים, ו-17,000 היו חרדים.
נשים מהוות 62% מכלל האקדמאים בישראל.
בחלק מהמגזרים שיעור הנשים האקדמאיות גבוה במיוחד: בקרב האוכלוסייה החרדית 80% מהאקדמאים הן נשים, בקרב יוצאי אתיופיה 76% הן נשים, ובקרב האוכלוסייה הערבית והדרוזית 69% הן נשים.
נשים ערביות בוגרות תארים, ובפרט בדואיות ודרוזיות, מציגות את המיצוי הנמוך ביותר של השכלתן הגבוהה. למרות ההשקעה בלימודים אקדמיים, הן מתקשות במיוחד להמיר את ההון האנושי שצברו להצלחה כלכלית ומקצועית בשוק העבודה.
מגמות לאורך העשור הנמדד (2010-2021)
בקרב גברים יהודים שאינם חרדים נרשמה עלייה בשיעור האקדמאים מ-23% ל-29%.
בקרב גברים ערבים חלה עלייה בשיעור האקדמאים מ-8% ל-11%.
העלייה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב נשים ערביות ודרוזיות, שם שיעור האקדמאיות עלה מ-13% ל-27%.
בקרב נשים חרדיות נרשם קצב גידול איטי יותר (מ-5% ל-13%), אך משנת 2014 ניכרת האצה בקצב גידול שיעור האקדמאיות.
פילוח בוגרים לפי סוג מוסד לימודים
בקרב יהודים לא חרדים
57% מהגברים היהודים הלא חרדים הם בעלי תואר מאוניברסיטאות
ו-25% מהם בוגרי מכללות ציבוריות.
כ-50% מהנשים האקדמאיות היהודיות הלא חרדיות הן בוגרות אוניברסיטאות
וכ-31% מהן בוגרות מכללות ציבוריות.
בקרב האוכלוסייה החרדית
רק 20% מהגברים החרדים האקדמאים הם בוגרי אוניברסיטאות
בעוד 50% למדו במכללות ציבוריות
הרוב המכריע של הנשים החרדיות האקדמאיות (73%) הן בוגרות מכללות ציבוריות
ורק 18% בוגרות אוניברסיטאות
השיעור הגבוה ביותר של בוגרי מכללות פרטיות נמצא בקרב גברים בדואים (35%).
בקרב הנשים, יוצאות אתיופיה מובילות עם 26% בוגרות מכללות פרטיות.
תחומי לימוד שכיחים לפי מגזר
בקרב גברים יהודים שאינם חרדים, יוצאי אתיופיה ודרוזים, תחום הלימוד השכיח ביותר הוא הנדסה ואדריכלות.
בקרב גברים בדואים, תחום החינוך הוא השכיח ביותר.
בקרב גברים ערבים, מקצועות העזר הרפואיים הם התחום המוביל.
בקרב האוכלוסייה החרדית, מנהל עסקים הוא התחום הנפוץ ביותר עבור גברים.
נשים יהודיות שאינן חרדיות בוחרות בעיקר בתחום מדעי החברה (32%).
נשים חרדיות ובדואיות בוחרות בעיקר בתחום החינוך.
מגמות שכר ותעסוקה
קיים פער מגדרי משמעותי בגידול השכר לאורך זמן:
לאחר עשור, שכר הגברים גדל ב-165%
בעוד שכר הנשים גדל ב-85% בלבד.
הבדלי שכר חמש שנים אחרי סיום התואר
בקרב יהודים לא חרדים וערבים:
בוגרי האוניברסיטאות מובילים בשכר
שכרם של בוגרי המכללות הציבוריות הוא הנמוך ביותר
תמונה הפוכה בקרב חרדים:
בוגרי האוניברסיטאות משתכרים פחות, כנראה בגלל ריכוז במדעי החברה וחינוך
בוגרי המכללות הציבוריות מובילים בשכר (בעיקר בזכות לימודי הנדסה ומדעי המחשב במכללות הציבוריות)
מגמות שונות בקרב נשים:
בקרב החרדיות, בוגרות המכללות הפרטיות מובילות בשכר
אצל יהודיות לא חרדיות וערביות, בוגרות האוניברסיטאות מרוויחות יותר
בכל המגזרים, שכרן של בוגרות המכללות הציבוריות הוא הנמוך ביותר
התפתחות השכר לאורך זמן:
גברים יהודים לא חרדים מציגים את רמות השכר הגבוהות ביותר וקצב הגידול המהיר ביותר בכל סוגי המוסדות
נשים, בכל המגזרים, מרוויחות פחות מגברים מאותו מגזר
הפער המגדרי מתרחב עם הזמן – נשים מתחילות בשכר נמוך יותר וגם קצב הגידול שלהן איטי יותר
נשים ערביות, במיוחד בדואיות ודרוזיות, מציגות את רמות השכר הנמוכות ביותר מבין כל הקבוצות
בקרב גברים:
בתחילת הדרך, בוגרי אוניברסיטאות ובוגרי מכללות פרטיות משתכרים שכר דומה
קצב גידול השכר של בוגרי האוניברסיטאות מהיר יותר ועם הזמן נפתח פער לטובתם
בקרב נשים יהודיות לא חרדיות:
כמעט אין הבדל בין בוגרות אוניברסיטאות לבוגרות מכללות פרטיות ברמות השכר
השכר ההתחלתי וקצב הגידול דומים מאוד
בקרב נשים ערביות:
השכר ההתחלתי של נשים ערביות דומה בכל סוגי המוסדות בהם למדו
אך קצב צמיחת השכר של בוגרות האוניברסיטאות מהיר יותר
מגמות שכר ותעסוקה בקרב הלומדים מדעי החברה
קצב גידול השכר של גברים יהודים שאינם חרדים במדעי החברה הוא המהיר והעקבי ביותר מבין כל הקבוצות
גברים חרדים וערבים במדעי החברה חווים האטה משמעותית בגידול השכר בחלוף 7 שנים מסיום התואר
נשים יהודיות לא חרדיות וערביות שומרות על גידול עקבי בשכר גם אחרי עשור, אך בקצב נמוך מהממוצע הכללי
נשים חרדיות במדעי החברה נתקלות בסטגנציה בשכר החל מהשנה החמישית לאחר סיום התואר
מגמות שכר ותעסוקה במקצועות אחרים
במתמטיקה ומדעי המחשב קיימים פערי שכר גדולים בין גברים יהודים שאינם חרדים לשאר הקבוצות, והפערים מתרחבים בחלוף השנים מסיום התואר
נשים ערביות וחרדיות בוגרות מתמטיקה ומדעי המחשב משתכרות פחות מ-10,000 ₪ גם לאחר עשור, ככל הנראה בעיקר בשל השתלבותן בהוראה
במנהל עסקים נרשמת עלייה עקבית בשכר עם צבירת ותק ברוב הקבוצות.
בעוד שברוב קבוצות האוכלוסייה בוגרי מנהל עסקים מגיעים לרמות שכר דומות לבוגרי מתמטיקה ומדעי המחשב, נשים ערביות בוגרות מנהל עסקים משתכרות יותר מבוגרות מתמטיקה ומדעי המחשב.
בתחום החינוך הפערים המגזריים קטנים, אך קיימים פערי שכר מגדריים משמעותיים הנובעים מהיקפי משרה שונים (נשים – 26 שעות שבועיות, גברים – 35 שעות).
תחלופת משרות בעשור הראשון מסיום הלימודים
בקרב גברים בדואים ודרוזים תחלופת המשרות בעשור הראשון מסיום הלימודים היא הנמוכה ביותר (1.7 בממוצע)
גברים ערבים ויהודים שאינם חרדים מחליפים כ-2.3 משרות בממוצע בעשור שלאחר סיום התואר
בקרב נשים בוגרות תארים, נשים בדואיות מציגות את התחלופה הנמוכה ביותר (1.37), אחריהן נשים דרוזיות וערביות (1.89)
נשים יוצאות אתיופיה מציגות את התחלופה הגבוהה ביותר בקרב נשים בוגרות תארים (2.79 בממוצע)
התאמה בין תחום לימודים למשלח יד
שיעורי ההתאמה הגבוהים ביותר מתקיימים בקרב המשפטנים (87% הן עבור נשים והן עבור גברים), בקרב רופאים (75%) ורופאות (77%), גברים מהנדסים (73%) ונשים העוסקות בחינוך (73%).
ברוב קבוצות האוכלוסייה, שיעור ההתאמה בין תחום הלימודים למשלח היד גבוה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים. הפער הגדול ביותר מופיע בקרב יוצאי ויוצאות אתיופיה ועומד על 15 נקודות אחוז.
בקרב יהודים שאינם חרדים, שיעור ההתאמה דומה בין המגדרים ועומד על 66% בקרב גברים ו-67% בקרב נשים.
אצל נשים נרשמת ירידה בשיעורי ההתאמה לאחר 7-8 שנים מסיום התואר, כנראה בשל הרחבת המשפחה והאילוצים הנלווים.
